יום חמישי, 31 בינואר 2008

אבודים חוזרת

אבודים חוזרת. הלילה.

אחרי הפסקה ארוכה מאוד, עבור רבים מהמעריצים קשה מנשוא, נדע סוף סוף האם ג'ק, קייט והחברים ניצלו, או שמא משלחת החילוץ היא ממש לא מה שחשבנו .

כידוע, בגלל שביתת התסריטאים, מוכנים כעת לשידור רק שמונה פרקים במקום שישה עשר, כפי שתוכנן תחילה. כך שכדאי לראות ולנצור כל פרק, כי זו תהיה עונה קצרה במיוחד.

למעוניינים לקרוא עוד:

http://www.nytimes.com/2008/01/30/arts/television/30lost.html?th&emc=th

יום רביעי, 30 בינואר 2008

YOU DOUBLE DIPPED THE CHIP !

ארצות הברית נערכת לסופרבול, הג'אנק פוד והחטיפים נעלמים מהמדפים ואיתם גם המטבלים. הידעתם שביום הסופרבול צורכים האמריקנים כמאה מיליון אבוקדו ? ( שהרי אבוקדו הוא המרכיב העיקרי ברוטב הגואקמולי הפופולארי כל כך).
וכשחושבים על מטבלים וחטיפים, מייד נזכרים כמובן בפרק המופתי של סיינפלד, שבו ג'ורג' טובל את הצ'יפ שלו פעמיים בקערת המטבל, ונתפס על ידי אחיה של חברתו, טימי. טימי גוער בג'ורג' על שהציף את הקערה בחיידקים מהפה שלו, ג'ורג' מבטל אותו בנונשלנטיות ומהר מאוד הם נגררים לחילופי מהלומות שמסתיימים בסילוקו של ג'ורג' מהבית.

פרופסור פול דוסון מאוניברסיטת קלמזון צפה בשידור חוזר של הפרק והחליט להעמיד את טענתו של טימי לבדיקה מדעית. כמו רבים מאיתנו, הוא ציפה לקבל תוצאות זניחות בכל הנוגע להעברת בקטריות מהפה אל קערת המטבל.
אלא שמסתבר שטימי ידע על מה הוא מדבר!

בניסוי, שמפורט בלינק המצ"ב, התברר כי כל אדם שטובל פעמיים בקערת המטבל, מעביר בממוצע כחמישים עד מאה בקטריות מפיו אל הקערה. "עכשיו", מסכם בהומור פרופסור דוסון, "כשאתם נמצאים במסיבה, רגע לפני שאתם טובלים את הצ'יפ או הקרקר בקערה, שאלו את עצמכם אם הייתם מוכנים להתנשק עם כל אורחי המסיבה. כי מאוד יכול להיות שרבים מהם טבלו פעמיים ( או באנגלית סיינפלדית DOUBLE DIPPED ) ."

הנה הלינק עם הפרטים מה"ניו יורק טיימס"

http://www.nytimes.com/2008/01/30/dining/30curious.html?ex=1202360400&en=b6f63c1434b9bbb9&ei=5070&emc=eta1

ושוב תודה לצביקה על שהפנה את תשומת ליבי למחקר המשעשע.
סופרבול שמח לכולם !

יום שני, 28 בינואר 2008

אמריקה בטיפול

הגירסה האמריקנית של "בטיפול" עולה הלילה ברשת HBO. בישראל, כידוע, קצרה הסדרה תשואות ושבחים מקיר לקיר. כיצד היא תתקבל בארצות הברית? האם הפורמט היומי יצליח לרתק צופים ברשת הכבלים שסובלת בתקופה האחרונה מירידה בפופולאריות?
הנה הביקורת של אתר חדשות התעשייה ZAP2IT . היכנסו ללינק ותוכלו לראות מה מצפה ל"בטיפול" באמריקה:

http://www.zap2it.com/tv/zap-review-intreatment,0,5936284.story

יום שישי, 25 בינואר 2008

"ניו יורק טיימס" ממליץ על קלינטון ומק'קיין

גם כשמדובר במסורת רבת שנים בעיתונות האמריקנית, היא עדיין מעוררת בי רגשות פליאה ותמיהה, כמי שחונך על ברכי העיתונות הישראלית.
כמו בכל מערכת בחירות, העיתון "ניו יורק טיימס" מפרסם את ההמלצה שלו לקוראיו על המועמד העדיף. כן, ברגע הזה נזנחת האובייקטיביות המפורסמת העומדת ביסוד הדיווח העיתונאי, ומועצת הפובליציסטים של העיתון נקראת לשבת על המדוכה ולהחליט מי המועמד הטוב ביותר לאמריקה. כיוון שאנחנו בתחילתה של עונת הפריימריס, ההמלצה הנוכחית היא דו ראשית: לדמוקרטים ולרפובליקנים. בשבוע שלפני הבחירות (4.11.08 ) תפורסם ההמלצה הכללית, שככל הנראה תעדיף את מועמד המפלגה הדמוקרטית , בהתאם למסורת הליברלית-שמאלית של ה"ניו יורק טיימס".

ולהמלצות:

לחברי המפלגה הדמוקרטית ו ממליץ העיתון לבחור את סנאטורית הילארי קלינטון

http://www.nytimes.com/2008/01/25/opinion/25fri1.html?th&emc=th

ולחברי המפלגה הרפובליקנית ממליץ העיתון לבחור את סנאטור ג'ון מק'קיין

http://www.nytimes.com/2008/01/25/opinion/25fri2.html?th&emc=th

ההמלצות האלה מתפרסמות, נזכיר,כשבשתי המפלגות עדיין לא מסתמן מועמד מוביל אמיתי. נראה, שרק בבוקר השישה בפברואר, אחרי ה"סופר טיוזדיי" , נדע לאן פניהם של הרפובליקנים והדמוקרטים.

בישראל שיטת "המלצת המערכת" אינה נהוגה באופן מסורתי. אם זכרוני אינו מטעני, במאמר המערכת של "הארץ" נקרא לציבור להצביע ל"קדימה" בבחירות 2006, אבל להמלצה לא ניתן משקל בכלי התקשורת האחרים. בארצות הברית, למשל, כל המלצה של כלי תקשורת מרכזי, ובמיוחד "ניו יורק טיימס" ו "וושינגטון פוסט", מקבלת הד באמצעי המדיה האחרים.
לעומת זאת אנו מתנסים בחצי השנה האחרונה במסורת תקשורתית חדשה לזמנים אלה- עיתון המזוהה עם איש אחד. זהו כמובן "ישראל היום", החינמון שהקים שלדון אדלסון, ושכל כולו הערצת יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. אינני נוקט כאן עמדה בעד או נגד העיתון, שלטעמי מכיל מוטיבים חיוביים רבים ( בעיקר מדור ספורט משובח ) אבל כמי שמזהה את הנהייה של עורכיו אחרי נתניהו, אני מסוגל לקרוא את עמודי החדשות שלו בעין בוחנת עוד יותר , ובכך לברור את החדשות מהתעמולה.
במאמרו מהגיליון האחרון של "העין השביעית" השווה נחום ברנע את "ישראל היום" לביטאוני הקיבוצים ולעיתוני "דבר" ו"הצופה", שהיו מזוהים מפלגתית.
קטונתי כמובן מלחלוק על ברנע, אולם נדמה לי שבכל זאת מדובר בתופעה חדשה בתקשורת הישראלית- עיתון המזוהה עם אדם אחד בלבד, ולא עם המפלגה שבראשה הוא עומד. זהו עיתון למען ביבי, ולא למען הליכוד.

שבת שלום .

יום חמישי, 24 בינואר 2008

QUANTUM OF SOLACE

אין לי מושג איך יתרגמו את שם הסרט החדש בסדרת ג'יימס בונד לעברית, אני לא בטוח שאני עצמי מבין את משמעותו, אז אם יש לכם רעיונות, בבקשה. השם של הסרט החדש הוא
QUANTUM OF SOLACE
והוא ייצא לאקרנים בסוף השנה הקרובה.
דניאל קרייג ישוב לתפקיד סוכן 007, בסרט שיהיה המשך ישיר לסרט הקודם בכיכובו, קזינו רויאל. העלילה תיפתח כשעה אחרי סופו של הסרט הקודם, כשבונד עדיין הרוס מבגידתה של אהובתו וספר לינד. עכשיו הוא ייצא למסע נקם אבל גם למסע הכרה עצמי, כפי שהגדיר זאת אמש קרייג במסיבת העיתונאים שבה נחשפו מעט פרטים על העלילה.
הנבל התורן יהיה דומיניק גרין, יגלם אותו השחקן הצרפתי הדי אלמוני מתיו אמאלרה , שבימים אלה מופיע בסרט המועמד לאוסקר THE DIVING BELL AND THE BUTTERFLY

עוד פרטים :

http://news.yahoo.com/s/ap/20080124/ap_en_ot/movies_bond_film

אם יש לכם הצעת תרגום לשם האניגמטי, אנא מסרו אותה בתגובתכם.
שבת שלום.

אזהרה: הסרט הבא עלול לגרום לבחילה

שובר הקופות "קלוברפילד" יגיע לישראל בשבוע הבא. למי שממהר לצפות בו כדאי לשים לב לטפטוף ההולך וגובר של צופים בארצות הברית, המדווחים כי חשו בחילה חזקה במהלך הצפייה בסרט.
מקור הבחילה ככל הנראה בצילומים הקופצניים המרכיבים חלק נכבד מהסרט, המתאר כיצד מפלצות משתלטות על ניו יורק. הצילומים הקופצניים נועדו להגביר את תחושת האותנטיות בסצינות שמצולמות לכאורה דרך מצלמות הוידאו והסלולאר של חבורת צעירים, הבורחים מהמפלצות.
ובכן, מסתבר שהקופצניות והתזזיתיות גרמה לכמה וכמה צופים לאבד את תכולת קיבתם בפח האשפה הקרוב.
שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם !

יום רביעי, 23 בינואר 2008

המשפחה הטלויזיונית המוצלחת ביותר

( פורסם במקור ערב ראש השנה)

בעוד אני עמל על הליינאפ של מבזק ליגת האלופות, חשבתי לעצמי פתאום שבכל זאת חג היום, וכשחג- כידוע- נמצאים הרבה עם המשפחה. אז החלטתי לאתגר את עצמי בשאלה: מהי המשפחה הטלויזיונית המוצלחת ביותר שאני מכיר? כיוון שזו לא באמת שאלה חדשה בשבילי, שלפתי לעצמי תשובה מן המוכן: משפחתו של פרייז'ר קריין כמובן.
בחודשים האחרונים גיליתי, לשמחתי, שערוץ 3 משדר בשידורים חוזרים אינסופיים את פרקי הסדרה פרייז'ר. אל תטעו, אני לגמרי חולה סיינפלד, אבל גם לפרייז'ר יש לי פינה חמה. חשבתי רבות למה אני כל כך אוהב את הסדרה הזו, מלבד הבדיחות הבאמת מוצלחות והמשחק המצוין של כל הדמויות- ראשיות ומשניות, והמסקנה שהגעתי אליה היא כי התפקוד של כל הדמויות כמשפחתו של פרייז'ר הוא לא פחות ממושלם.
דוקטור פרייז'ר קריין, פסיכיאטר מסיאטל, משדר בתחנת הרדיו KACL תכנית ייעוץ, מעין ורדה רזיאל ז'קונט רק עם עצות אמיתיות מעולם הפסיכיאטריה. יש לו אח קטן, ניילס, גם הוא פסיכיאטר, והשניים, כדרכם של אחים, לא מפסיקים להתחרות זה בזה ולקנא זה בזה על אף שהם גם משמשים כחברים הטובים ביותר האחד של השני. אביהם של השניים, מרטין, שוטר לשעבר שנפצע בירך מירי בעת מילוי תפקידו, הוא ההיפך הגמור מהם. במשך שנים הם כלל לא הסתדרו עימו, עד שמרטין עבר להתגורר עם פרייז'ר והבנים למדו להכיר אותו ובמידה רבה באמת לאהוב אותו.
לניילס יש אקסית מיסתורית, מריס , שמעולם לא ראינו אותה ורק שמענו בדיחות על משקלה הנמוך ומוצאה האריסטוקרטי שמעורר בה סנוביות בלתי נגמרת. פרייז'ר היה נשוי בעבר לפסיכיאטרית לילית סטרנין, ולשניים יש ילד, פרדריק. לילית מתגוררת בבוסטון, וקופצת לביקורים עם הילד בחגים.
מערכת היחסים בין הדמויות האלה כל כך אמיתית וכנה, עד שאי אפשר שלא להתרגש יחד איתם כשהם מתרגשים, להתעצבן כשהם מתעצבנים ולשמוח כשהם שמחים. קלסי גריימר הנפלא גילם את פרייז'ר במשך עשרים שנה (!), החל מ "חופשי עד הבר" וכלה ב"פרייז'ר". הוא כל כך מזוהה עם הדמות הזו, עד שקשה לדמיין אותו כמישהו אחר (אם כי אתם חייבים להודות שהוא היה ליהוק מבריק ומעולה בתור "חיה" ב- "אקס מן 3"). ביבי ניווירת', שמגלמת את לילית רעייתו עוד מימי "חופשי על הבר", יוצרת יחד עימו דינמיקה אמ ינה לחלוטין של זוג גרוש. וכמובן, דייויד הייד פירס הנוירוטי כניילס וג'ון מהוני כאבא הקשוח מרטין משלימים משפחה נהדרת.
אבל לא רק המשפחה הגרעינית של פרייז'ר מוצגת לנו בסדרה. ישנם החברים מתחנת הרדיו, ובראשם המפיקה החד הורית והשובבה רוז דויל. לפרייז'ר ולרוז יש מערכת יחסים של חברות עמוקה, שבמהלכה הם כמובן נפגשו במיטה פעם אחת בסיומו של לילה סוער. מלבד רוז, לפרייז'ר יש קולגות משעשעים ולעיתים גם נוגעים ללב כמו קני מנהל התחנה, בולדוג שדר הספורט וגיל מבקר המסעדות. הם ה"משפחה בעבודה" של פרייז'ר, בדיוק כמו שלכולנו יש חברים נהדרים בעבודה, שלעיתים גם נפגשים עימנו מחוץ למשרד.
ולא נשכח כמובן את דפני מון, הפיזיותראפיסטית של מרטין קריין, המתגוררת עם פרייז'ר ואביו, ובמשך שבע שנים משמשת מושא אהבתו הבלתי ממומשת של האח ניילס. דפני , בסופו של דבר, מתחתנת עם ניילס ומצטרפת למשפחה הרשמית, אחרי שהייתה חלק בלתי רשמי ממנה במשך שנים.
אז כן, זו המשפחה הטלויזיונית המושלמת שלי, ואני נהנה ממנה בכל הזדמנות , כשהיא בטלויזיה. גם אם אני כבר מדקלם את כל השורות בעל פה.
חג שמח ובהצלחה ליוסי בניון שפתח בהרכב מול מארסיי !

דיאלוג משעשע (?) בחנות אופיס דיפו

המקום: חנות אופיס דיפו בתל אביב. הזמן : אמצע השבוע שעבר. אני מחדש את מלאי הדיסקים, וממתין בקופה לשלם. לפניי אישה מבוגרת, בעשור החמישי לחייה להערכתי, אוחזת בידיה תיק BRATZ . היא פונה אל המוכרת, צעירה באמצע שנות העשרים.
הנה הדיאלוג שהייתי עד לו:

קונה: יש לי שאלה, התיק הזה ( מצביעה על תיק ה- BRATZ ) מתאים לילדה בת 11 ?
מוכרת: כן, נראה לי מתאים מאוד.
קונה: הרבה קונים אותו לילדות בגיל הזה ?
מוכרת: כן,בטח.
קונה: כי אני מתלבטת בין התיק לבין ספר בתור מתנה.
מוכרת( מזועזעת, מרימה מעט את קולה ) : ספר???? לילדה???? מה פתאום, תלכי עם התיק.

מדבר סקר תרחק

אחת האמירות המפורסמות ביותר של שמעון פרס , מהימים שבהם עוד היה הלוזר הנצחי של הפוליטיקה הישראלית, היא : "סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם, אסור לבלוע אותם". יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו , מלך סקרי השנה האחרונה, מרבה להשתמש באמירה הזו בראיונותיו האחרונים ( תוך מתן קרדיט הולם לפרס, כמובן).
את חשיבותה של האמירה הזו מגלים בשבועות האחרונים המועמדים לנשיאות ארצות הברית וכלי התקשורת האמריקניים. הנפילה בניו המפשייר עוררה דיון בין הפרשנים לגבי מידת מהימנותם של הסקרים המתפרסמים כמעט מדי יום. הרי ברק אובאמה אמור היה להביס את הילרי קלינטון בניו המפשייר על פי כל הסקרים שנערכו עד יומיים לפני ההתמודדות ! אבל כשנפתחו הקלפיות, התברר שהגברת קלינטון היא המנצחת.
באופן מאוד לא מפתיע, מחלקות החדשות בארצות הברית בחרו להימנע בינתיים מהסקת מסקנות מרחיקות לכת. יממה אחרי הנפילה בניו המפשייר, הן שבו לסורן והחלו לדווח על סקרי זוגבי וסי אנ אנ המעידים , שאובאמה צימצם את הפער מקלינטון במישור הארצי.
ברשתות הטלויזיה שלנו מיהרו לדווח על הנפילה בניו המפשייר ועל נפילת הסוקרים עם נימה לא מובנת של שמחה לאיד, בבחינת "תראו איך האמריקנים נפלו עם הסקרים שלהם". כאילו לא נרשמו כאן מעולם טעויות מביכות של סוקרים ודוגמים למיניהם בערבי מערכות הבחירות האחרונות ( מפלגת הגמלאים? מינה צמח? צומת ב-1992 ? הירידה במספר המנדטים של קדימה ? הללווווו?).
חמור מכך, כל מי שמתעניין מעט בפוליטיקה האמריקנית ובמירוץ המרתק לנשיאות יכול לזהות בנקל מי מאנשי החדשות לא ממש מבין על מה הוא מדבר, כשהוא יושב בפנים רציניות באולפן ומדבר על הנסיקה של מייק האקבי וברק אובאמה. הצופים עלולים לחשוב, שרודי ג'וליאני נעלם מעל המפה לחלוטין, בעוד שהאמת היא שג'וליאני ממקד את מאמציו במדינות הגדולות בארה"ב, וויתר מראש על איווה, ניו המפשייר ומישיגן.
דומה שבהיעדר כלי אחר לחיזוי תוצאות הבחירות, מלבד סקרים, אנו נידונים לעוד שנים רבות של כותרות על סקרים מפתיעים, סקרים מחזקים וסקרים מחלישים . גם אם תוצאות הבחירות שונות במידה רבה ממה שחזו הסוקרים ערב קודם לכן. אני עדיין מתחלחל, כשאני נזכר כיצד הסוקרים ניבאו שבחירות 2004 יהיו הצמודות ביותר שידעה האומה האמריקנית מאז בחירות 1960. בפועל, ג'ורג' בוש גבר על ג'ון קרי בפער של מיליון וחצי קולות.
ועכשיו, אחרי ששטחתי בפניכם את הסתייגותי מהשימוש המופרז בסקרים בדיווחי חדשות ובפרשנויות, הרי לפניכם תוצאות סקר AP האחרון, המלמד על התחזקות במישור הכלל ארצי של ג'ון מקיין על חשבון רודי ג'וליאני.

http://news.yahoo.com/s/ap/20080118/ap_on_el_pr/presidential_race_ap_poll

מבולבלים? גם אנחנו !